GRIT

Not talent. Not luck. Grit. Have you ever thought about what brings out the best in your people?—not just at the beginning, but for the long run?

When I ask managers whether they'd rather hire a “natural talent” or someone who knows how to work hard, most say: “Give me the team player, no question.”
But when it comes down to it? They often go with the talent.
And that makes sense—talent is easy to spot and immediately impressive.
But here’s the truth: talent gives you a head start. What gets you to the finish line—is grit.

Grit is what keeps people focused.
It’s the fuel that drives perseverance through failure, through routine, through frustration.
But grit isn’t just about working hard. It’s about determination that’s powered by meaning—by passion, by purpose, by something bigger that keeps pulling you forward, even when you feel like giving up.

So how can you spot grit in a candidate?
Look for the two defining traits of gritty people: perseverance and hope.
You’ll see it in their life story—the urge to improve, to learn, to refine.
And that hope? It’s not naive optimism like “everything will work out.” It’s active hope—a deep belief:
“If I focus on what I can control, keep going, keep growing—the results will come.”

Now take that mindset—and imagine an entire team that lives and breathes it.
🧭 So how do you build a culture of grit?
Normalize trial and error—it’s not failure, it’s progress.
Give feedback on effort, not just outcomes.
Show practical optimism—“Here’s how we’ll get better.”
And most of all—be the example yourself.

Want to learn more about building grit in your team? Reach out here or privately: yael@blat-lapidot.co.il

So who needs luck? Start building grit 😉 Dr. Yael Lapidot

לראות את הבלתי נראה – מיפוי סיכונים "רכים"

כשארגונים ניגשים להטמעת מערכות ליבה, הם משקיעים זמן ומשאבים רבים במיפוי סיכונים טכניים ותקציביים. אך מניסיוננו בליווי מאות פרויקטים, דווקא הסיכונים ה"רכים" – אלו הקשורים להתנהגות אנושית וארגונית – הם שמכריעים את גורל הפרויקט.

במהלך 35 שנות עבודת שטח, בליווי מאות פרויקטי שינוי, הבנו שחסר כלי מקצועי לזיהוי ולטיפול ב"רוחות הארגוניות" – אותם כוחות סמויים שמשפיעים על הצלחת השינוי. מתוך הבנה זו פיתחנו מודל ייחודי למיפוי סיכונים רכים. בשונה מגישות מסורתיות של שאלונים וסקרים, המודל שלנו משלב ראיונות עומק, ניתוח של חמש זירות השפעה, עיבוד הממצאים בשיטה כמותית ותרגום התובנות לתכנית פעולה מעשית.

כך מתאפשר לחשוף את מה שבדרך כלל נשאר מתחת לפני השטח וגם להתמודד איתו.

איך מזהים "רוחות ארגוניות"?

מניסיוננו, המפתח להצלחה טמון בזיהוי מוקדם של הדינמיקות הארגוניות שעלולות להשפיע על הפרויקט. לצורך כך, חילקנו את כל הסיכונים הארגוניים, הסמויים והגלויים, לחמש זירות מרכזיות. החלוקה הזו מאפשרת לנו למפות באופן שיטתי את כל רובדי ההשפעה על הפרויקט.

נתחיל בתרבות וערכים, הזירה העמוקה ביותר. כאן אנחנו בוחנים את הקודים הארגוניים הלא כתובים, דפוסי התנהגות מושרשים וההיסטוריה שמעצבת התנהלות יומיומית. באחת החברות הגדולות במשק, למשל, גילינו שמנהלי ביניים שנחשבו 'חלשים' בהיררכיה הרשמית, היו למעשה בעלי השפעה אדירה דרך רשת קשרים לא פורמלית. בתכנית שלנו הם שימשו כסוכני שינוי סופר יעילים ואף הפעילו כלים לבקרת אופן ועומק הטמעת השינוי.

מהתרבות הארגונית נעבור לפוליטיקה ויחסי כוחות, שם מתגלה מפת ההשפעה האמיתית בארגון. מי באמת מקבל החלטות? איך מתנהלים יחסי הכוחות בין היחידות? איפה נמצאים מוקדי ההתנגדות? זיהוי מדויק בזירה זו אפשר לנו להפוך אגף תקציבים שלם ממתנגד למוביל שינוי. שימו לב. לפעמים מוקד ההשפעה הוא צוות או אדם בודד או יחידה ארגונית שלמה. ולעיתים קרובות דווקא המשפיענים העיקריים הם מתחתית הפירמידה.

הדינמיקה הארגונית מתבטאת גם בתהליכים ומבנה. כאן אנחנו חושפים את הפער בין התיאוריה למעשה. איך באמת זורם המידע בארגון? איפה התהליכים הרשמיים נעקפים ולמה? מהן נקודות הכשל בתקשורת הפנים-ארגונית? בארגון פיננסי גדול גילינו מערכת שלמה של פתרונות עוקפים שפיתחו העובדים. שילבנו את הפתרונות היצירתיים הללו במערכת החדשה והפכנו אותם למשהו רשמי.

כשמגיעים לזירת הפרויקט, המיקוד שלנו בזיהוי הסיכונים עובר להתנהלות הפרויקט עצמו. האם ההחלטה מי אחראי על מה חדה ומוטמעת בקרב כל בעלי העניין? איך מתקבלות החלטות? האם נשמרת רוח הצוות? באחד הפרויקטים המורכבים שליווינו, זיהינו שאגף מערכות מידע לקח על עצמו את מלוא האחריות, בעוד המובילים העסקיים נותרו בעמדת מבקרים פסיבית. יצירת מבנה ברור של שותפות IT-עסקים שינתה את התמונה לחלוטין.

לבסוף, במאפייני ניהול אנחנו בוחנים את יכולת ורצון המנהלים להוביל שינוי בפועל. מהם סגנונות הניהול הדומיננטיים? איך מעבירים מסרים? איך העובדים תופסים את המנהלים הישירים והעקיפים? התשובות לשאלות אלו מכתיבות את אופן הליווי וההכשרה שנדרש לספק למנהלים.

מהתובנות למעשים

הערך האמיתי של מיפוי הסיכונים הרכים הוא ביכולת לתרגם את התובנות לפעולות אפקטיביות. כל תובנה מתורגמת לתכנית פעולה קונקרטית, שמותאמת למציאות הארגונית הייחודית.

בחברת תעשייה גדולה, למשל, המיפוי המוקדם חשף 'טראומה ארגונית' מכישלון פרויקט קודם. במקום להתעלם מזה, בנינו תהליך הטמעה שכלל 'תחנות עצירה והערכה' בכל שלב קריטי, עם שקיפות מלאה לגבי האתגרים וההצלחות. התוצאה הייתה מדהימה: לא רק שהשגנו 92% אימוץ של המערכת החדשה, אלא גם הצלחנו לשקם את האמון בין ההנהלה לעובדים.

מבט לעתיד

הצלחת שינוי טכנולוגי אינה רק עניין של תקציב וטכנולוגיה. היא תלויה ביכולת שלנו לזהות, להבין ולנהל את הכוחות הבלתי נראים שמניעים את הארגון. מיפוי סיכונים רכים הוא לא רק כלי ניהולי – זו דרך לראות את מה שבדרך כלל נשאר סמוי מהעין, ולהפוך אותו ממכשול להזדמנות.

בעולם שבו 70% מפרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית נכשלים בגלל היבטים "רכים", היכולת לזהות ולנהל סיכונים אלו מוקדם ככל האפשר היא קריטית להצלחה. התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן: חזרה מהירה לתפוקה מלאה, אחוזי אימוץ גבוהים, ומה שחשוב לא פחות – חיזוק האמון והמחויבות בארגון.

מודל שלושת החשיפות לניהול שינוי

המודל האפקטיבי לרתימת משתמשי קצה עוד מהשלבים הראשונים שך הפרויקט

בעולם הטמעת מערכות המידע, אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא יצירת מוכנות אמיתית של המשתמשים למערכת החדשה. מניסיוננו בליווי למעלה מ-1000 פרויקטי מערכות מידע, פיתחנו מודל ייחודי המבוסס על שלוש נקודות מגע קריטיות עם המשתמשים – "מודל שלוש החשיפות".

למה דווקא שלוש חשיפות?

המודל מבוסס על התובנה שתהליך ההסתגלות של משתמשים למערכת חדשה דורש מספר "נגיעות" בשלבים שונים של הפרויקט, כאשר לכל חשיפה יש מטרה ייחודית בבניית המוכנות והאמון של המשתמשים.

חשיפה ראשונה: בניית הבנה ומוטיבציה

החשיפה הראשונה מתמקדת בשלושה יעדים מרכזיים:
– הבנת הרציונל העסקי מאחורי השינוי
– יצירת מוטיבציה ראשונית להשתתפות בתהליך
– בניית מוניטין חיובי לפרויקט

בשלב זה, אנו מציגים למשתמשים את התמונה הרחבה, את הסיבות העסקיות לשינוי, ואת התועלות הצפויות ברמה האישית והארגונית.

חשיפה שנייה: מפגש עם המציאות החדשה

החשיפה השנייה כוללת:
– היכרות מעמיקה עם התהליכים החדשים
– זיהוי הזדמנויות ופערים מנקודת מבט המשתמשים
– התנסות ראשונית במערכת

זהו השלב בו המשתמשים מתחילים "למשש" את השינוי בפועל, להבין כיצד הוא ישפיע על עבודתם היומיומית, ולהעלות חששות וסוגיות מעשיות.

חשיפה שלישית: הכנה לעלייה לאוויר

החשיפה השלישית מתמקדת ב:
– הכנה לתרחישים ותסריטי כשל אפשריים
– היכרות עם מערך התמיכה והליווי
– תיאום ציפיות לקראת העלייה לאוויר

בשלב זה המטרה היא לבנות ביטחון אצל המשתמשים שהם ידעו לתפעל תרחישים שונים ויקבלו את כל התמיכה הנדרשת בתקופת המעבר.

המפתח להצלחה: מיטיגציה, תזמון ורציפות

ההצלחה של המודל תלויה בשני גורמים מרכזיים:
1. תזמון נכון של כל חשיפה בהתאם לשלבי הפרויקט
2. שמירה על רציפות והמשכיות בין החשיפות

חשוב להדגיש שבין החשיפות מתקיימות פעילויות משלימות כמו סדנאות למנהלים, הכשרת סוכני שינוי, ופעילויות תקשורת פנים-ארגונית.

התוצאות בשטח

יישום המודל בעשרות ארגונים הוביל לתוצאות מרשימות:
– חזרה מהירה לתפוקה מלאה
– אחוזי אימוץ גבוהים של המערכת בחודש הראשון
– שביעות רצון גבוהה של משתמשים מהשינוי ותהליך ההטמעה

לסיום,

מודל שלוש החשיפות מספק מסגרת מובנית להטמעת שינויים מורכבים, תוך התייחסות לצרכים הפסיכולוגיים והמעשיים של המשתמשים. הוא מאפשר בנייה הדרגתית של מוכנות ומחויבות לשינוי, ומהווה כלי מרכזי בארגז הכלים של ניהול שינוי מוצלח.

ששת הטיפים הכי חשובים לניהול ישיבות מרחוק

ימים מוזרים, חג איסטר ופסח בצל הקורונה. השנה בצוות בלאט לפידות אנחנו משתפים ללא תמורה את התשובות לשאלות הכי נפוצות ששאלו אותנו – איך נכון לנהל ישיבת בזום. העולם קטן ואנחנו תרגמנו עבורכם ל: ערבית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, הונגרית, רוסית, ספרדית ועוד… תעבירו הלאה לכל מי שצריך!!! ותישארו בטוחים.

מפת דרכים להובלת שינוי בצוות שלי

האם גם אתם כמו כל המנהלים רואים את עצמכם כמובילי שינוי נפלאים? אם אתם רוצים לבדוק את עצמכם וללמד כלים מתודיים שיתנו לכם כיוון ברור להוביל שינוי ההרצאה הזו היא בשבילכם. כריזמה? כוח שכנוע? שיווק? אלו לא הכלים הנכונים. הגרסה להצלחה בשינויים היא אחרת לגמרי והיא מוצגת בוידאו באופן בהיר וחד.

ניהול גמיש בעולם של שינויים

עולם העסקים החדש נקרא VUCA

Volatility (תנודתיות), Uncertainty (אי ודאות), Complexity (מורכבות), Ambiguity (רב משמעות)

בואו תבינו מה היתרונות בניהול בעידן החדש? אילו מושגים מחליפים את המושגים האורתודוקסים עלינו חונכנו- "פוקוס, התמחות ויציבות"? איך נערכים לדבר הבא?

אז מה אתם אומרים? רוצים לזהות את היתרונות שלכם בעולם VUCA ?

מי מזייף ניהול שינוי?

מנכ"לים, עצרו וקראו- זה יכול להתרחש מתחת לאף שלכם… הרבה פעמים אנחנו נתקלים במצב בו המנכל בטוח שהשינוי מתנהל לפי הספר ובפועל אין…. אין תכנון מספיק, חסר שיתוף של בעלי עניין בכירים, לא מנהלים סיכונים, לא נעזרים במומחים… הסיבה היא פשוטה. למנהלים בחברה יכולת גבוהה לאלתר, להשקיע מאמץ מרוכז, למצוא פתרונות יצירתיים ולתת את הנשמה כדי לתקן תקלות. הרבה פעמים חסרים להם כישורים ניהוליים: לרתום משתמשים, לשתף בהחלטות, לשווק צעד אחר צעד, להכשיר ולחנוך. שאלנו את עצמינו האם יותר קל לכבות שריפות מאשר לנהל שינוי? התשובה היא כנראה חיובית לכן אנחנו אומרים שעל ניהול שינוי קל לדבר, קשה לבצע.

סיפורה של נופר

הפעם נביא את סיפורה של נופר. מנהלת מוכשרת שמתלבטת בבעיה שמציקה לה כבר הרבה זמן. נופר מנהלת צעירה יחסית ומנהלת את המוצר המוביל בליבת הארגון. המנהיגות שלה שקטה ורגועה. היא קרת רוח, עניינית ועקבית וגם אנושית, מחבקת ועוטפת את העובדים שלה. לצוות העובדים שלה אתגר של ממש- פיתוח שוק למוצר חדשני. העובדים כמו שאתם מתארים, נתקלים בקשיים בתוך הארגון ומחוצה לו. נופר פנתה אלינו עקב בהתלבטות לגבי אחת העובדות שלדבריה:"מעיבה על הניהול שלי". היא מספרת כי נעמי נקלטה לפני שנתיים, אחרי ראיון מוצלח מאד בו הרשימה את כולם. הלקוחות מאד אוהבים אותה. הצוות פחות. נעמי משתלטת על "זמן האוויר" במחלקה, "לא נותנת לאף אחד להתבטא". מזכירה את הניסיון שלה ללא הרף גם כשלא רלוונטי. בפגישות הצוות, למידה חדשה לא מתאפשרת כי נעמי מדגישה כל הזמן כמה הלמידה החדשה היא בעצם מה שלמדו בעבר. הצוות מאד טעון. הלקוחות לא מפסיקים לשבח אותה ומבקשים רק אותה. מממשקים פנימיים בחברה היא מקבלת רק משוב חיובי. נופר מספרת כי דיברה איתה אינספור פעמים, העמידה גבולות והסבירה את עצמה ברכות, בנוקשות, בחביבות. אבל אין כמעט שינוי. מה אתם מציעים לה? לפטר? אחרי כל ההשקעה בהכשרה ומול התגובות החיוביות של לקוחות חיצוניים ופנימיים. להשאיר? ולא להתייחס לטענות המוצדקות של הצוות ולרוח הצוות שכל כך חשוב לה. נשמח לשמוע את דעתכם ועצותיכם הטובות – מה אתם מציעים לנופר המנהלת לעשות? למי שנתקל במקרה דומה, אנחנו עומדים לרשותכם להתייעצות אישית במסנג'ר

חמשת הפרקטיקות החשובות ביותר להשגת שינוי בארגון

חווייתיות- תכשירו באמצעות פעולות חווייתיות ושוברות שגרה חזרתיות- תחזרו על החזון והשינויים הצפויים כל פעם בערוץ אחר חדות- הנחו את המנהלים למסר אחיד ועקבי חיזוק – תנו חיזוק חיובי על ידי הגדרת הפונקציונאליות של השינוי לכל עובד חיבור- התאימו את כל מערכות הארגון לשינוי – גיוס וקליטה, הערכה ומשוב, תקשורת, בקרה, הכשרה ותחקיר

מלכודת המנכ"ל

"כולם לא מרוצים מהמצב הקיים, השינוי יעבור כאן בקלות" המילים הראשונות שנאמרו ע"י המנכ"ל בישיבת הקיק אופ, הן משפט המפתח אותו אנחנו פוגשים כמעט כל פעם בתחילת תהליך שינוי: "במצב הנוכחי אי אפשר להמשיך, כולם מבינים את זה. אצלנו לא תהיה בעיה של הסתגלות לשינוי". המשפט הזה כולל שתי סתירות שאם לא נדע לזהות אותן נתקל במחסום לשינוי כשאנחנו חשופים ולא מוכנים: האחת, ההבנה של החסרונות במצב הקיים היא לוגית. לעומת זאת, קשיי ההסתגלות לשינוי הם הרבה פעמים אמוציונאליים. ולכן פתרון "הגיוני" לא ייתן מענה מספיק. השניה, נראה כי גם כשיש הסכמה לחסרונות המצב הקיים, הרי שקשה להשיג הסכמה לגבי הפתרון הנכון- "רבות הדרכים לשינוי". ולכן גם כאשר נפגוש ליכוד סביב עצם הצורך בשינוי, נמצא בהמשך פערים גדולים באשר לאופן מימוש השינוי. איך לנהל את המצב המבלבל הזה? הכי חשוב- אל תפלו למלכודת "כולם רוצים שינוי". תכננו מהלך שינוי הדרגתי ומובנה ובעיקר- שתפו את כל בעלי העניין בכל נקודות ההחלטה הרלוונטיות! את ההסכמות הגורפות על המצב הנוכחי תסיטו ברגישות ובנחישות לגיבוש פתרון משותף.